משפטים

משפטים, רק המילה עצמה מעלה אסוציאציה של יוקרה. תואר בלימודי משפטים נחשב מאז ומתמיד לאחד התארים הנחשקים והיוקרתיים ביותר. בשל הביקוש הרב לחוג זה, תנאי הקבלה אינם מקלים עם הנרשמים ונדרשים ציוני בגרות ופסיכומטרי גבוהים. אמנם, הביקוש הרב למקצוע, יצר שפע מקומות לימוד, הכולל מכללות רבות, המציעות תואר אקדמי בתחום, בנוסף כמובן לאוניברסיטאות הגדולות, אך גם אליהן רף הכניסה גבוה מחוגים אחרים.

אף כי שוק העבודה הוצף בעשורים האחרונים, בעורכי דין מתחילים והמשכורות ההתחלתיות ירדו באופן משמעותי, הביקוש נותר בשיאו. ההסבר לתופעה זו הוא בכך, שרבים מן הסטודנטים, הפונים ללמוד משפטים, אינם מבקשים בהכרח לפתח קריירה בתחום המשפטנות גרידא, אלא להשתמש בתואר כקרש קפיצה לשלל מקצועות הנעזרים בידע, הנרכש במהלך התואר.

יש לציין כי על מנת לזכות בתואר של עורך דין, יש לסיים שנת התמחות בנוסף לשלוש וחצי שנות הלימודים ולעבור את מבחני הלשכה המפרכים, אשר רבים מבין הסטודנטים, שאינם מתעתדים לפתח קריירה משפטית, מוותרים עליהם מראש. לימודי משפטים בארץ מקנים ידע במשפט הישראלי, הכולל נוהג, חקיקה ופסיקה והכלה נרחבת בעקרונות היסוד של השיטה המשפטית, במערכת השיקוליים הערכיים והתהליכים החברתיים המעצבים את פני המשפט, כמו גם שיטות משפט אחרות. לאחר שנת המבואות וקורסי היסוד, מתמקדים הסטודנטים בקורסי בחירה ממוקדים על פי ההתמחויות, אליהן ברצונם לפנות. מסלול משפטים, גם אם אינו מוביל לעיסוק במקצוע עצמו, מכשיר את הסטודנט להתמודד עם חוזים מורכבים ועם עולם החוק והמשפט, עמו נפגשים גופים ועסקים רבים אחרים. אי לכך, חברות ומוסדות רבים מעונינים לקלוט 'יוצאי' משפטים לשורותיהם.

שכיח ביותר למצוא בין הסטודנטים, כאלו המשלבים שני תארים לשם השכלה מקיפה יותר, אשר תקדם אותם בשוק העבודה. שילוב נפוץ לתואר ראשון הינו משפטים וכלכלה, אך גם משפטים וחשבונאות, סוציולוגיה, מדעי המדינה וביטוח, לא נדיר למצוא.

כמו במקצועות רבים, ניתן להמשיך את הלימודים לתואר שני ושלישי ואף להשאר באקדמיה למטרות מחקר והוראה. בלימודי התואר השני, פונים משפטנים רבים למקצועות משלימים, על מנת להרחיב את השכלתם ולהתמקצע בכיוון מסוים כתקשורת, שוק ההון, גישור, ניהול, יחסים בינלאומיים ועוד