מה ההבדל בין פנסיה תקציבית לפנסיה צוברת

מה ההבדל בין פנסיה תקציבית לפנסיה צוברת

ההבדל בין פנסיה תקציבית לפנסיה צוברת הוא לכאורה פשוט: פנסיה תקציבית היא פנסיה המשולמת לעובד ישירות מתקציבו השוטף של מקום העבודה שבו הועסק הגמלאי הזכאי לפנסיה. במילים ברורות יותר פנסיה תקציבית היא פנסיה שבה המעסיק ממשיך לשלם לעובד שכר לכל חייו, גם לאחר שיצא לגמלאות. התשלומים יורדים מהתקציב השוטף ונחשבים לכן לחלק מהוצאות המעביד. פנסיה צוברת, לעומת זאת, היא פנסיה התלויה בהפרשות מצד העובד ומצד המעביד. אלה מצטברות אצל גורם מבטח שלישי, שהוא קרן פנסיה או קופת גמל. עם יציאת העובד לגמלאות הוא עובר להיות "לקוח" של הקרן, ומקבל ממנה את הקצבה שלו.

מבחינת המעביד מהווה פנסיה תקציבית חסכון, כל עוד העובד יצרני ומשרת את המעסיק. אין לו הפרשות לצרכי פנסיה ופיצויים דבר המקל על התקציב השוטף שלו. גם לעובד יש יתרונות שכן פנסיה תקציבית פירושה שגם הוא איננו מפריש דבר. במילים פשוטות ניתן לומר שהמעביד נהפך גם לגורם המבטח של העובד. החיסרון העיקרי של השיטה הזו היא שאם המעסיק פושט את הרגל, מאבד גם הגמלאי התלוי בו את מקור הכנסתו.

פנסיה תקציבית הייתה נהוגה במדינת ישראל, וכל עובדי המדינה נהנו ממנה. החל משנת 2004 החלו אנשי קבע להפריש עבור זכויות הפנסיה שלהם, לאחר שתקציב הביטחון לא יכול היה להכיל עוד את ההוצאות ההולכות וגדלות של גמלאי צה"ל, במיוחד לאור העובדה שהם יצאו לגמלאות בגיל צעיר מאד יחסית ולא היה שום חוק האוסר עבודה במקביל לקבלת פנסיה.

נכון להיום לפנסיה צוברת יתרון עצום על פני פנסיה תקציבית, הן בעובדה שחישוב אקטוארי נכון גורם לקרנות הפנסיה הצוברת להיות יציבות ופחות חשופות ליד המקרה והן בעובדה שהן מנתקות את הקשר בין המעביד לגמלאי, שלא יכול להיות מושפע ממצבו של הגורם המעסיק, יהיה אשר יהיה. עם זאת, ישנם עדיין חברות המאפשרות פנסיה תקציבית לעובדיהן. נכון להיום הולכת ופוחתת המגמה הזו. ישנה אולי הרעה מסוימת בתנאי הפנסיה יחסית למקבלי פנסיה תקציבית אבל הביטחון שבפנסיה הצוברת הוא, נכון להיום, רב יותר.